בלוג

איך יצרנו את - סרטון גזירות נייר בסטופמושן לקק״ל!

אחד הדברים שאני הכי אוהבת באופי של הסטודיו שלי, הינו הגיוון העשיר בסגנונות האנימציה. כבר בתקופת הלימודים, אהבתי מאוד לחקור טכניקות שונות של אנימציה, לנסות דברים שלא ראיתי בעבר (כמו לדוגמה סרט מזכוכיות שבורות, ניסיון ליצור ויטראז׳ באנימציה. סרט העשוי מחמאת בוטנים, שאחריו לא אכלתי במבה איזה חצי שנה, ועוד שגעונות).

אנימציית סטופמושן בעצם מאפשרת לנו לבנות עולם מכל חומר שעולה על רוחנו, ולהפוך אותו למשהו נושם וחי המספר סיפור. לא מעט, החומר עצמו תורם רבות להעברת המסר בצורה ייחודית ובולטת.












כשמשרד הפרסום המקסים פוניה פנה אלינו על מנת ליצור סרטון תדמיתי לפרוייקט חדשני של קק״ל, לשני הצדדים היה ברור, שיש לנו כאן הזדמנות להציג משהו חדש, מרענן וייחודי. משהו שיאוורר את הכבדות שלעיתים מלווה סרטונים שכאלו, משהו שיתפוס את תשומת ליבם של קהל צעיר וחד.

סרטון מגזירות נייר בסטופמושן היא הטכניקה שבה בחרנו להציג את התוכנית החדשה של קק״ל לשנת 2040- רילוקיישן ישראלי.
אז איך עשינו את זה?
משתמשים בכלי עבודה מקצועיים על מנת לגזור את הארט

קודם כל- תסריט. היינו חייבות להקליל את התסריט הכבד, וללכת על שפה יותר קלילה ו״חברית״. בעזרת הקריין המהמם שלנו, עופר, עבדנו על טונציה וטקסטים שישבו בול על קהל צעיר ולא ישעממו. בזירת ה״מה רואים?״, ניסינו להחיות את הקונספט של ערים משגשגות בנגב ובגליל ע״י שממה שבתוכה פתאום ״צומחים״ בתים, בניינים, עצים וישובים חדשים.

חלקים מהסטוריבורד

לאחר שיצרנו סטוריבורד המתאר את זויות הצילום, תנועות המצלמה ומה בעצם רואים בכל פריים, העברנו אותו יחד עם הקונספט העיצובי למאיירת העל שלנו הילי נוי. הילי בכישרון רב הכינה את האיורים, עם דגש על העובדה שכל אלו יהפכו לגזירות נייר בסופו של דבר. האיורים נוצרו בתוכנת אילוסטרייטור, בצורה וקטורית, על מנת שנוכל להעביר אותם להדפסת חיתוך מיוחדת.
כל בית ובניין בסרט נעשו בעבודת יד
שבוע שלם לקח לנו לחתוך חלקיק-חלקיק, להדביק, ולהכין את כל הדמויות, רקעים ופרופס לאנימציה. בחרנו בקפידה את צבעי הדפים שיתאימו לפלטה הצבעונית שלנו. כל חלק הכי קטן שיש בסרט, מודבק בעבודת יד. גילינו שהעבודה יעילה יותר אם משתמשים במלקחיים, דבק דו צדדי, ודבקים מיוחדים המתייבשים מהר ולא משאירים סימנים על הנייר. לאחר עבודת הקראפט, כאשר כל הארט היה מוכן ופרוש לפנינו, הגיע זמן להעמיד מצלמה ולעצב פריים. 





כאשר עובדים עם גזירות נייר, ורוצים ליצור עומק בפריים ותחושה קולנועית יותר, מומלץ לעבוד בשיטה של שכבות. על שולחן הזכוכית שלנו, העמדנו 3 שכבות זכוכית מחוסמת. על השכבה התחתונה- שמים את הרקע, האופק. במקרה שלנו, צלליות של הרים כחולים/ירוקים. בשכבה האמצעית שמים את עיקר הסצנה, בניינים, עצים, וכד׳. השכבה העליונה הינה שכבת foreground, מה שתורם רבות לתחושת העומק בפריים. עוד יתרון בשיטת השכבות, הוא שבאמצעות החלוקה הזאת, מלאכת האנימציה קלה יותר, מכיוון שכאשר דמות זזה, היא לא מפריעה או מזיזה בטעות את הרקע יחד איתה. וכך בעצם אפשר להזיז כמה דברים בו זמנית- רכבת באופק, בניינים עולים, וגמלים מתהלכים.
על מנת ליצור את האשלייה שהבתים/בניינים גדלים מעצמם, יצרנו סטים של 5 בתים מכל דגם, וכל פעם חתכנו חתיכה מהבית עד שנעלם. את הסרט עצמו הרצנו ברברס, וכך בעצם רואים בתים שגדלים ומופיעים.
על ידי שימוש בשכבות זכוכית, יצרנו אשליה של עומק
הלוק הפרשי של העיצוב הוקטורי, שהופך לגזירות הנייר, יוצר תחושה של שלמות ודיוק מצד אחד, וחומר אמיתי, נושם ולא ממוחשב מצד שני. החמימות שבטקסטורת הנייר יוצרת הזדהות לעולם ידני ואמיתי, ובתת מודע גורמת לצופה להזדהות עם הסרט ולצפות בו עד הסוף.
לצפייה בסרטון הסופי: הקליקו כאן 

רוצים עוד הצצות לתהליך? כל שלבי העבודה וקטעים מצחיקים מאחורי הקלעים בסטורי
 
חזרה